מחקר ופרסומים אקדמיים

מחקר פרוספקטיבי בעולם האמיתי בקרב 234 מבוגרים (142 עם מחלת קרוהן, 92 עם קוליטיס כיבית) שהחלו טיפול ב-Guselkumab במרכז IBD שלישוני גדול ונעקבו עד שנה. כ-77% מחולי קרוהן ו-81% מחולי הקוליטיס היו בהפוגה קלינית בשבוע 12, ההפוגה נשמרה לאחר חצי שנה בכ-85%–88% מהחולים, ותופעות הלוואי היו ברובן קלות — פרופיל בטיחות דומה לזה שבמחקרי המפתח.

נתוני עולם אמיתי ממרכז ה-IBD של אוניברסיטת שיקגו על שילוב שני טיפולים מתקדמים — Guselkumab ו-Upadacitinib — בחולים עם IBD עמיד לטיפול, חלק מאסטרטגיית "טיפול משולב מתקדם" מתפתחת עבור המקרים הקשים ביותר לטיפול.

מחקר עוקבה פרוספקטיבי של 86 חולים בהפוגה קלינית שעברו מ-Vedolizumab תוך-ורידי לתת-עורי, כולל חולים במינון תוך-ורידי מוגבר. התמדה בטיפול לאחר שנה עמדה על 82.6%, ללא הבדל משמעותי בין מינון רגיל למוגבר, ו-97.5% מהחולים שהיו בהפוגה בתחילת המחקר נותרו בהפוגה לאחר שנה.

מחקר פיילוט הבוחן האם תוכנית הליכה ביתית המנוטרת מרחוק יכולה להפחית שבריריות בחולי שחמת — צעד ראשוני לעבר התערבויות מעשיות וזולות עבור אוכלוסייה שבה שבריריות מנבאת חזק תוצאות גרועות.

ניתוח שיעורי גילוי בקולונוסקופיה בין קבוצות גיל, התומך בהנחיות העדכניות להתחיל סקירת סרטן המעי הגס בגיל 45 ולא 50, ומראה גילוי משמעותי של פוליפים וסרטן כבר בטווח הגילאים 45–49.

נתונים ארציים המקשרים רמת ALT נמוכה הן לאבחנת IBD והן לפעילות מחלה גבוהה יותר, ומציעים את ALT — בדיקת דם שגרתית וזולה — כסמן פוטנציאלי וזול לפעילות מחלה במחלת קרוהן ובקוליטיס כיבית.

באופן לא אינטואיטיבי, רמות ALT נמוכות באופן חריג (ולא גבוהות) — סמן הקשור לשבריריות ולסרקופניה — ניבאו סיכון גבוה יותר ל-COVID-19 חמור, כחלק ממחקר רחב יותר של הקבוצה על ALT נמוך כסמן שבריריות שלא זכה לתשומת לב מספקת.

מחקר קליני ישראלי הבוחן האם הוספת חלון אכילה יומי של 10 שעות לדיאטה ים-תיכונית משפרת תוצאי כבד שומני מעבר לדיאטה בלבד, ותורם ראיות מעשיות מבוססות אורח חיים לטיפול ב-NAFLD.

מרחיב את הממצא של קשר בין פיברוזיס לתגובה חיסונית לחיסון גם לכבד שומני, ומראה כי כאשר הפיברוזיס הופך מתקדם, התגובה החיסונית לחיסון יורדת משמעותית — מה שמחזק את שלב הפיברוזיס, ולא את האבחנה בלבד, כסמן הסיכון המרכזי.

גם כאשר מושתלי כבד פיתחו תגובת נוגדנים חלשה יותר לחיסון, הם עדיין חוו מחלת COVID-19 קלה משמעותית יותר מעמיתים לא מחוסנים — תמיכה בחיסון באוכלוסייה מדוכאת חיסונית זו ללא תלות בטיטר הנמדד.

קשר שצוטט רבות בין תרופות PPI מדכאות חומצה לתוצאי COVID-19 גרועים יותר התברר כמוסבר על ידי רמות סוכר גבוהות בדם ולא על ידי התרופה עצמה — הרגעה עבור המטופלים הרבים הנוטלים PPI לטווח ארוך.

בקרב כמעט 720 עובדי בית חולים, לאלו עם פיברוזיס כבדי מתקדם (שנמדד באופן לא פולשני באמצעות ציון FIB-4) הייתה תגובת נוגדנים נמוכה משמעותית לחיסון פייזר בהשוואה לבעלי כבד בריא — זיהוי פיברוזיס כבדי כגורם סיכון שלא זכה לתשומת לב מספקת להגנה חיסונית מופחתת.

תקציר כנס שהוצג בכנס הכבד הבינלאומי (ILC) 2021, ובו ממצאים ראשוניים לפיהם קשישים עם פיברוזיס כבדי מתקדם פיתחו תגובת נוגדנים חלשה יותר לחיסון פייזר ל-COVID-19 — עבודה שפורסמה בהמשך במלואה כמאמר Hepatology Communications שלעיל.

מחקר משלים למחקר הקולונוסקופיה הקודם שלי, המראה כי גם גסטרוסקופיה עליונה (OGD) בטוחה ומועילה קלינית בחולים מעל גיל 90 — תמיכה בביצועה בחולים קשישים מאוד שנבחרו כראוי, במקום להימנע ממנה רק בשל הגיל.

נתונים רב-מרכזיים המראים כי חולי IBD שדילגו על פגישת המעקב הגסטרואנטרולוגית לאחר השחרור היו בסבירות גבוהה משמעותית לאשפוז חוזר תוך 30 יום — מדגיש כיצד ביקור מעקב פשוט יכול למנוע חזרה לבית החולים.

מחקר מבוסס מאגר נתונים של קופת חולים בקרב למעלה מ-27,000 מטופלים, המוצא כי רמות ויטמין D נמוכות יותר נקשרו לסבירות גבוהה יותר לבדיקה חיובית להליקובקטר פילורי ולהצלחה נמוכה יותר בחיסולו לאחר טיפול.

מחקר רב-מרכזי המוצא כי חולי IBD מאושפזים רבים לא קיבלו טיפול מונע קרישה בהתאם להנחיות, ובכל זאת שיעורי הקרישה נותרו נמוכים — מדגיש פער בין ההנחיות לפרקטיקה בפועל, ומעלה שאלות לגבי מי אכן זקוק לטיפול מונע.

סקירה רטרוספקטיבית של קולונוסקופיות שבוצעו בחולים בני 90 ומעלה, המראה כי ההליך בטוח באוכלוסייה זו ולעיתים קרובות משנה את הטיפול — למשל גילוי סרטן או עצירת דימום — למרות שהוא נמצא בשימוש חסר עקב זהירות יתר הקשורה לגיל.

סקירה של אופן הפעולה של מווסתי קולטני sphingosine-1-phosphate (S1P) בקוליטיס כיבית, תוך התמקדות ב-Etrasimod. הסקירה כוללת את התכשירים הפומיים המאושרים (Ozanimod ו-Etrasimod) ואת אלו שעדיין בחקירה, ומסכמת יעילות ובטיחות ואת מקומם בטיפול — במיוחד בחולים עם מחלה בינונית ובחולים שעוברים מטיפול קונבנציונלי לטיפול מתקדם.

סקירה הבוחנת מתי ניתן לשקול באופן סביר "חופשת תרופות" ב-IBD (הפסקה זמנית של הטיפול), מי עשוי להיות מועמד מתאים, וכיצד לשקול את הסיכונים — שאלה חשובה קלינית ככל שיותר חולי IBD מגיעים להפוגה יציבה תחת טיפולים מתקדמים.